מזון פרוביוטי והחיידק החדש שהתגלה

מזון פרוביוטי חשוב מאוד לשגשוג אוכלוסית הפרוביוטיקה בכלל ובפרט החיידק החדש שהתגלה שמסייע מאוד למניעת וטיפול התסמונת המטבולית.

אקרמנסיה מוסיניפילה חיידק פרוביוטי שכדאי להכיר

 

היחסים שלנו עם החיידקים הפרוביוטיים בכלל, הם סוג של יחסים סימביוטיים.

ככול שסביבת החיים במעי שלנו בריאה יותר, כך אוכלוסיית החיידקים הפרוביוטיים במעי תגדל יותר. החיידקים האלה, תוך כדי תהליכי החיים שלהם, מייצרים עבורנו חומרים החיוניים לשמירה על בריאותנו.

• פועלים לחיזוק מערכת החיסון שלנו.

• מונעים התבססות של חיידקים או פטריות פתולוגיות.

• מספקים חומרי תזונה לנו ולחיידקים פרוביוטיים אחרים במעי.

• ועוד.

• המעיים שלנו מאכלסים אלפי סוגי חיידקים טובים ולא טובים. וכדי לסבר את האוזן, נאמר שמשקל סך החיידקים המאכלסים את המעיים, העור דרכי הנשימה ועוד. מגיע ליותר מ-2 ק"ג. כמות עצומה בהתחשב במשקל הכמעט אפסי של החיידק הבודד.

האקרמניה מוסיניפילה הוא חיידק פרוביוטי שהתגלה לראשונה בשנת 2004 ע"י החוקר אנטון דל אקרמנס, ומאז נעשו עליו מעל 14,000 מחקרים . בהם מתגלה החשיבות העצומה שיש לחיידק על בריאותנו.
האקרמנסיה מוסיניפילה, מתיישב על שכבת המוקוס במעי ומכאן שמו השני, המורכב מהמילים מוקוס ופיליה= אוהב מוקוס.

הקשר של החיידק למצבים בריאותיים שונים

מעי של אדם בריא מכיל מעל ל- 4% אקרמנסיה מוסיניפילה, מסך החיידקים שבמעי. בהרבה מחקרים נמצא שאצל אנשים עם השמנת יתר, מעי רגיז סכרת סוג 2, בעיות לבביות ולחץ דם גבוהה , ישנה ירידה משמעותית בכמות האקרמנסיה מוסיניפילה במעי. לכן מסיקים שיש קשר בין ירידה בכמות החיידק במעי למצבים אלה. לא ברור מנגנון הפעולה. אך ידוע שמצב של חדירות יתר של המעי גוררת השמנה והשמנה גוררת ירידה בעובי שכבת המוקוס במעי. המוקוס מונע מעי דליף וכן מכיל את הפלורה הנורמלית, החשובה לבריאות מערכת העיכול בפרט והבריאות הכללית בכלל.

האקרמנסיה מוסיניפילה מעבה את שכבת המוקוס ובכך מונעת מעי דליף.

זה כנראה לפחות חלק ממנגנוני הפעולה של החיידק, במניעה וטיפול במצבים אלה. בנוסף האקרמנסיה מוסיניפילה נחשב לחיידק בטוח. אומנם מיעוט המחקרים נעשו על בני אדם, אך מסקנת החוקרים במחקרים אלה היא שהחיידק בטיחותי לשימוש בבני אדם. ונחשב מבטיח לטיפול ומניעה של המצבים המוזכרים לעיל.

כיצד החיידק פועל

המעיים מצופים בתאי אפיתל ועליהם שכבת מוקוס, המורכב מחלבון שנקרא מוסין . חלבון זה מייצר ג'ל העוטף את האפיתל.
התפקיד העיקרי של המוקוס, הוא לאפשר ספיגה טובה של חומרי תזונה מהמעי לדם ומשם לכל הגוף. וכן למנוע מעבר של מיקרואורגניזמים לא רצויים והמטבולוטים שלהם מהמעי לדם. ובכך למנוע מאתנו מצבים של מעי דליף, דלקות וזיהומים.
האקרמנסיה מוסיניפילה, משתמש במוקוס כמקור אנרגיה. ולכן שורד גם בתנאי צום.
תוך כדי פירוק המוקוס ע"י החיידק, נוצרות חומצות שומן קצרות שרשרת, שמהוות מקור אנרגיה לתאי גובלט, האחראיים לייצור מוקוס. וכתוצאה מתקבלת שכבת מוקוס חזקה יותר ועבה יותר. שכן יותר אנרגיה גורר ייצור רב יותר של מוקוס.
בנוסף ע"י פירוק המוסין, נוצר אצטט. האצטט משמש חיידקים פרוביוטיים אחרים , שכתוצאה מייצרים לנו בוטיראט שהינו מקור אנרגיה חיוני לתאי המעי.

כיצד הגיע החיידק למעי שלנו ?

ההנחה היא שהחיידק הגיע אלינו דרך ההנקה, או דרך תחליפי חלב אם. מפני שחיידק זה נמצא בחלב אם ותחליפי חלב אם. כל שעלינו לעשות בהמשך החיים, זה לצרוך מזון פרוביוטי שמעודד את שגשוג החיידק. ע"י תוסף של החיידק.

מזון המעודד שגשוג החיידק אקרמנסיה מוסיניפילה במעי  – 

המזונות הפרוביוטים המעודדים את שגשוג האקרמנסיה במעי הם:

• זרעי פשתן טחונים,

• שמן דגים

• מזונות העשירים בפוליפנולים כמו למשל : תות, פטל, חמוציות, ענבים, שומשום, תה שחור, יין אדום…

מהם הפוליפנולים?

הפוליפנולים הם רכיבי תזונה בעלי השפעות חשובות על בריאותנו. הם אנטי-דלקתיים, אנטי-אוקסידנטים ומסייעים בהתרבות האקרמניה מוסיניפילה במעי. בנוסף נם עשויים למנוע השמנה. הגורמת לירידה בעובי שכבת המוקוס. ופתיחת המעגל הסגור של – מוקוס חלש – ירידה בכמות החיידק – מעי דליף – השמנה.

חמוציות עשירות מאוד בפוליפנולים, שיכולים למנוע השמנה וסנדרום מטבולי. רצוי לצרוך אותם קפואים ופחות כיבשים ומתוקים.
הפוליפנולים בחמוציות נקראים פרואנטוציאנינים. פרואנטוציאנינים אלה מעורבים בהעלאת כמות תאי הגובלט (התאים המייצרים את ג'ל המוקוס).
גם הענבים מכילים  פרואנטוציאנינים ופועלים מבחינה זו כמו החמוציות.

חלק גדול מהפוליפנולים לא נספגים טוב מהמעי. אך גם זו לטובה! מפני שאז, הפוליפנולים נשארים במעי ופועלים שם הן כאנטיאוקסידנטים והן לריבוי כמות החיידק במעי.

תזונה העשירה בחומצות שומן רוויות, מקושרת לעליה בסיכוי למחלות דלקתיות.
בעוד שתזונה העשירה בחומצות שומן רב בלתי רוויות כמו בזרעי פשתן ושמן דגים, הראו פעילות אנטי דלקתית. בנוסף גרמו לעלייה בכמות החיידק במעי.

 

בהצלחה ורק בריאות,
שמחה עובדי'ה N.D  B.Sc נטורופטית ומאסטר הרבולוגית.