כולסטרול טוב וכולסטרול רע ?
האם באמת יש דבר כזה כולסטרול טוב וכולסטרול רע? התשובה היא חד משמעית לא! הכולסטרול הנבדק תמיד טוב. הוא נחוץ לנו להרבה פעילויות חשובות בגוף כמו למשל:
ליצירת מלחי מרה החשובים בתהליך העיכול,
הכולסטרול הוא חלק ממבנה ממברנת התאים,
הינו מרכיב במבנה ההורמונים: אלדוסטרון, קורטיזול הורמוני המין ועוד.
נחוץ לוויטמינים מסיסי השומן: A,D,E, K
משתתף בתהליך הולכה עצבית
חשוב לבניית המיאלין החומר המבודד בתאי העצב ועוד.
אם כן מהיכן מגיעים הכינויים כולסטרול טוב וכולסטרול רע?
בבדיקות הדם בודקים את רמת ה- LDL ואת רמת ה- HDL ומתייחסים אליהם כאל סוגי כולסטרול טוב ורע.
LDL- זכה לכינוי הכולסטרול הרע. והוא בכלל מולקולת חלבון-ח' שומן עם זרחן. שמשמש נשא לכולסטרול, מהכבד לרקמות הגוף.
HDL – נקרא הכולסטרול הטוב וגם הוא מולקולת חלבון-ח' שומן עם זרחן שמשמש נשא בכיוון ההפוך, הוא מחזיר את הכולסטרול מהרקמות לכבד שם הוא מפורק ומופרש.
LDL מחומצן ו- LDL לא מחומצן
אם באמת רוצים להתייחס לכולסטרול כאל כולסטרול טוב ורע אז צריך לבדוק את רמת הכולסטרול- LDL המחומצן והכולסטרול- LDL הלא מחומצן.
כך למשל רמה תקינה של LDL כולסטרול, אינה יכולה לשמש ערובה לבריאות מערכת הלב. אדם עשוי לסבול מבעיות לבביות אם הכולסטרול שלו הוא בעיקר מחומצן. והוא אינו מודע באמת למצבו, מפני שלא בדקו לו את רמת הכולסטרול LDL המחומצן.
וההיפך, אדם עם רמת כולסטרולLDL גבוה בדם, יחשב לבעל סיכון לבעיות לבביות, למרות שלא בטוח שכך הדבר. אדם זה מבלי שיבדקו לו את רמת הכולסטרול המחומצן, יטופל בסטטינים ללא צורך. לסטטינים מעבר להיותם מפחיתים את רמת הכולסטרול, הם בעלי השפעות לא רצויות על הבריאות. שימוש ממושך ולא מבוקר בסטטינים עלול לגרום ל-:
חסר בקו-אנזים קיו 10 הנחוץ ליצירת אנרגיה ולבריאות הלב.
יכול להיגרם חסר בוויטמין D,
כאבי שרירים עד ניוון שרירים ברמה בינונית-חמורה,
כשל כיליתי חמור,
פגיעה בתפקוד הכבד .
לפני שהסטטינים נכנסו לחיינו רמת הכולסטרול בדם שנחשבה תקינה, הייתה עד 280 מיליגרם לדציליטר. מאז הרמה הנחשבת תקינה יורדת ויורדת עד ל-200 מ"ג/ד"ל.
ל-LDL המחומצן הנקרא OX-LDL יש נטייה לשקוע בדופן כלי הדם. יש לקולטנים מסוימים בדופן העורקים נטייה לקלוט ביתר OX-LDL. בדופן העורק הכולסטרול פוגש מקרופגים (שעברו שינוי חמצוני) שבולעים את הכולסטרול, ויוצרים תאי קצף ששוקעים בכלי הדם ויוצרים פלק. הגורם לעליית לחץ דם עד התקף לב, תלוי בגודל הפלק. כמו כן חסימות כאלה יכולים להיגרם במקומות נוספים בגוף. כשזה קורה ברגליים התוצאה תהייה קושי בהליכה, עייפות… במקרה כזה כדאי לבדוק את מצב העורקים המזרימים דם ללב.
ה- LDL מכיל מרכיבים שמשמשים כנוגדי חמצון שמגנים עליו, כמו למשל: קרוטנואידים, ליקופן, פוליפנולים ופלבנואידים. מה שעוד יכול למנוע את חמצון ה- LDL הוא רמה תקינה של HDL. שרמתו עולה ע"י פעילות גופנית, תזונה ואספקת נוגדי חמצון. לגוף יש מערכות נוגדות חמצון אך זה לא מספיק. יש צורך לספק לגוף נוגדי חמצון גם מבחוץ. אם באמצעות תזונה או באמצעות תוספי תזונה.
עם עליית רמת המחמצנים בדם עולה הסיכון לחמצון ה- LDL. מפני שנוגדי החמצון העצמיים לא מצליחים לעמוד ברמה הגבוהה של המחמצנים. ולכן נהרסים ושוב אין הגנה על הכולסטרול.
המקורות למחמצנים הם:
חיידקים,
כימיקלים,
תרופות מסוימות,
עשן,
עישון,
קרינה,
רעלים ועוד.
מזונות עשירים בנוגדי חמצון:
פירות וירקות, בעיקר רימון,
יין אדום,
פירות יער,
שמן זית,
שקדים,
אגוזים,
תה ירוק ועוד.
היין האדום
עשיר מאוד בנוגדי חמצון וזאת מפני שמיץ הענבים מותסס ביחד עם קליפת הענב האדום העשירה מאוד בנוגדי חמצון לעומת היין הלבן שמותסס ללא הקליפה ובו כמעט ואין נוגדי חמצון. סוגי נוגדי החמצון שביין האדום הם: רסברטרול, קוורצטין ואנתוציאנינים. הרמה המומלצת לשתיית יין אדום היא 20 מ"ל ביום בערב. שתייה מופרזת עלולה לפגוע במערכות גוף שונות.
הרמב"ם –
היין עוזר לעיכול אם נלקח בכמות נכונה, הוא שומר על הבריאות ומרפא מחלות רבות.
הרימון –
הוא הפרי היעיל ביותר למניעת טרשת עורקים ומחלות לבביות. ברימון יש יותר נוגדי חמצון מסוג פוליפנולים מאשר ביין האדום, בפירות יער, תה ירוק ומיץ תפוזים. יש לו יכולת חזקה להוריד את כמות הקולטנים, בדופן העורקים הנקשרים לכולסטרול המחומצן, שבגינם מתחיל התהליך הטרשתי. מיץ רימונים יעיל הן למניעה והן לטיפול בטרשת עורקים. למי שכבר יש טרשת עורקים מומלץ לשתות בכל יום מיץ רימונים.
הרמב"ם מלפני 800 שנה אמר –
" החולאים הבאים על האדם אינן אלא מפני מאכלים רעים או מפני שהוא ממלא בטנו, ואוכל אכילה גסה. אפילו ממאכלים טובים". והוא ששלמה אמר בחכמתו – "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו" כלומר שומר פיו מלאכל מאכל רע או מלשבוע. ולשונו מלדבר אלא בצרכיו. רמב"ם הלכות דעות פרק ד' ב'.
סיבות נוספות ללחץ דם גבוה:
סטרס – סטרס גופני או נפשי מעודד הפרשת קורטיזול שגורם בין היתר לעלייה ברמת לחץ הדם.
תזונה מערבית
נטייה משפחתית
אורח חיים יושבני.
ההבדל בין גברים לנשים – בגיל הפוריות, יש יותר גברים הלוקים ביתר לחץ דם. בגיל המעבר עם החסר ההורמונלי בנשים, ישנה עלייה במספר הנשים הלוקות ביתר לחץ. סביב גיל 65-70 המספרים מתאזנים.
מה קובע את ערכי לחץ הדם?
גל דם שיוצא מהלב למחזור הדם בזמן פעימה, יוצר לחץ על כלי-הדם. לחץ זה הינו הערך הגבוה 120 ונקרא לחץ סיסטולי.
בין פעימה לפעימה ישנה הרפיה, הלחץ יורד וזהו הערך הנמוך 80 הנקרא לחץ דיאסטולי.
"מור פרשרלס" – פורמולת צמחי מרפא לטיפול בלחץ דם גבוה המכילה:
עוזרר –
לעוזרר יש השפעה על הקשר שבין מערכת העצבים למערכת הלב וכלי הדם. העוזרר משפר זרימת דם בעורקים הכליליים ומזין לב. מרגיע , נוגד חרדות, מאזן רגשי ומשפר מצב רוח. כל אלה מקנים לו יעילות בטיפול ביתר לחץ דם.
עלי זית –
עלי הזית ידועים בעיקר בשל השפעתם המטיבה בהורדת לחץ דם והרחבת עורקים כליליים. אך הם גם יעילים לאיזון : רמת סוכר בדם, שומני דם, משמשים כאנטי בקטריאליים. משתנים ועשירים בנוגדי חמצון.
מרווה סינית –
הצמח משמש ברפואה הסינית מזה מאות שנים לטיפול במחלות לב וכלי דם, מחלות ניווניות של המוח, הפרעות שינה, בעיות במחזור החודשי ועוד. בשנים האחרונות, רפואת הצמחים המערבית חוקרת את שורש הצמח הזה ומשווה את פעילותו לתרופה ניטרוגליצרין המשמש להרחבת כלי דם.
גנודרמה –
הגנודרמה (ריישי) מוגדרת כאדפטוגן : פטריה בעלת השפעה של חיזוק האדרנל ויכולת להגביר הסתגלות הגוף, פיזית ומנטלית – מסייעת במצבי סטרס. לריישי סגולה רפואית המתאימה גם לטיפוסים אקטיביים הסובלים מחום.
נחשבת לפטרייה תומכת מצוינת בפורמולות המיועדות לטיפול ארוך טווח בסוכרת, לתמיכה ולמניעת סרטן לאיזון לחץ דם מסייעת בבעיות שינה ועוד.